|
עמוד:371
פרק יג א והנה איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה אל-בית-אל וירבעם עמד על-המזבח להקטיר : ב ויקרא על-המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה הנה-בן נולד לבית-דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את-כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך : ג ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשרעליו : ד ויהי כשמע המלך את-דבר איש-האלהים אשר קרא על-המזבח בבית-אל וישלח ירבעם את-ידו מעל המזבח לאמר תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו : ה והמזבח נקרע וישפך הדשן מן-המזבח כמופת אשר נתן איש האלהים בדבר יהוה : ו ויען המלך ויאמר אל-איש האלהים חל-נא את-פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש-האלהים את-פני יהוה ותשב יד-המלך אליו ותהי כבראשנה : ז וידבר המלך אל-איש האלהים באה-אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת : ח ויאמר איש-האלהים אלהמלך אם-תתן-לי את-חצי ביתך לא אבא עמך ולא-אכל לחם ולא אשתה-מים במקום הזה : ט כי-כן צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא-תאכל לחם ולא תשתה-מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת : י וילך בדרך אחר ולא-שב בדרך אשר בא בה אל-בית-אל : יא ונביא אחד זקן ישב בבית-אל ויבוא בנו ויספר-לו את-כל-המעשה אשר-עשה איש-האלהים היום בבית-אל אתהדברים אשר דבר אל-המלך ויספרום לאביהם : יב וידבר אלהם אביהם אי-זה הדרך הלך ויראו בניו את-הדרך אשר הלך איש האלהים אשר-בא מיהודה : יג ויאמר אל-בניו חבשולי החמור ויחבשו-לו החמור וירכב עליו : יד וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש-האלהים אשר-באת מיהודה ויאמר אני : טו ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם : טז ויאמר לא אוכל לשוב אתך ולבוא אתך ולא-אכל לחם ולאאשתה אתך מים במקום הזה : יז כי-דבר אלי בדבר יהוה לא-תאכל לחם ולא-תשתה שם מים לא-תשוב ללכת בדרך אשר-הלכת בה : יח ויאמר לו גם-אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל-ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו : יט וישב אתו ויאכל לחם בביתו וישת מים : כ ויהי הם ישבים אל-השלחן פ ויהי דבר-יהוה אל-הנביא אשר השיבו : כא ויקרא אל-איש האלהים אשר-בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את-המצוה אשר צוך יהוה אלהיך : כב ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל-תאכל לחם ואל-תשת מים לא-תבוא נבלתך אל-קבר אבתיך : כג ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש-לו החמור לנביא אשר השיבו : כד וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה
|