|
עמוד:316
עזים ויהי בגזז את-צאנו בכרמל : ג ושם האיש נבל ושם אשתו אבגיל והאשה טובת-שכל ויפת תאר והאיש קשה ורע מעללים והוא כלבי : ד וישמע דוד במדבר כי-גזז נבל אתצאנו : ה וישלח דוד עשרה נערים ויאמר דוד לנערים עלו כרמלה ובאתם אל-נבל ושאלתם-לו בשמי לשלום : ו ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר-לך שלום : ז ועתה שמעתי כי גזזים לך עתה הרעים אשר-לך היו עמנו לא הכלמנום ולא-נפקד להם מאומה כל-ימי היותם בכרמל : ח שאל את-נעריך ויגידו לך וימצאו הנערים חן בעיניך כי-על-יום טוב באנו תנה-נא את אשר תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד : ט ויבאו נערי דוד וידברו אל-נבל ככל-הדברים האלה בשם דוד וינוחו : י ויען נבל את-עבדי דוד ויאמר מי דוד ומי בן-ישי היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדניו : יא ולקחתי את-לחמי ואתמימי ואת טבחתי אשר טבחתי לגזזי ונתתי לאנשים אשר לא ידעתי אי מזה המה : יב ויהפכו נערי-דוד לדרכם וישבו ויבאו ויגדו לו ככל הדברים האלה : יג ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש את-חרבו ויחגרו איש את-חרבו ויחגר גם-דוד את-חרבו ויעלו אחרי דוד כארבע מאות איש ומאתים ישבו על-הכלים : יד ולאביגיל אשת נבל הגיד נער-אחד מהנערים לאמר הנה שלח דוד מלאכים מהמדבר לברך את-אדנינו ויעט בהם : טו והאנשים טבים לנו מאד ולא הכלמנו ולא-פקדנו מאומה כל-ימי התהלכנו אתם בהיותנו בשדה : טז חומה היו עלינו גם-לילה גם-יומם כל-ימי היותנו עמם רעים הצאן : יז ועתה דעי וראי מה-תעשי כיכלתה הרעה אל-אדנינו ועל כל-ביתו והוא בן-בליעל מדבר אליו : יח ותמהר אביגיל ותקח מאתים לחם ושנים נבלי-יין וחמש צאן עשויות וחמש סאים קלי ומאה צמקים ומאתים דבלים ותשם על-החמרים : יט ותאמר לנעריה עברו לפני הנני אחריכם באה ולאישה נבל לא הגידה : כ והיה היא רכבת על-החמור וירדת בסתר ההר והנה דוד ואנשיו ירדים לקראתה ותפגש אתם : כא ודוד אמר אך לשקר שמרתי את-כל-אשר לזה במדבר ולאנפקד מכל-אשר-לו מאומה וישב-לי רעה תחת טובה : כב כה-יעשה אלהים לאיבי דוד וכה יסיף אם-אשאיר מכל-אשר-לו עד-הבקר משתין בקיר : כג ותרא אביגיל את-דוד ותמהר ותרד מעל החמור ותפל לאפי דוד על-פניה ותשתחו ארץ : כד ותפל על-רגליו ותאמר ביאני אדני העון ותדבר-נא אמתך באזניך ושמע את דברי אמתך : כה אל-נא ישים אדני אתלבו אל-איש הבליעל הזה על-נבל כי כשמו כן-הוא נבל שמו ונבלה עמו ואני אמתך לא ראיתי את-נערי אדני אשר שלחת : כו ועתה אדני חי-יהוה וחי-נפשך אשר מנעך יהוה מבוא בדמים והושע ידך לך ועתה יהיו כנבל איביך והמבקשים אל-אדני רעה : כז ועתה הברכה הזאת אשר-הביא שפחתך לאדני ונתנה לנערים המתהלכים ברגלי אדני : כח שא נא
|