|
עמוד:266
פרק ד א ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ואהוד מת : ב וימכרם יהוה ביד יבין מלךכנען אשר מלך בחצור ושר-צבאו סיסרא והוא יושב בחרשת הגוים : ג ויצעקו בני-ישראל אל-יהוה כי תשע מאות רכב-ברזל לו והוא לחץ את-בני ישראל בחזקה עשרים שנה : ד ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שפטה את-ישראל בעת ההיא : ה והיא יושבת תחתתמר דבורה בין הרמה ובין בית-אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט : ו ותשלח ותקרא לברק בן-אבינעם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא צוה יהוה אלהי-ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבלון : ז ומשכתי אליך אל-נחל קישון את-סיסרא שר-צבא יבין ואת-רכבו ואת-המונו ונתתיהו בידך : ח בני-ישראל אל-יהוה ויקם יהוה להם מושיע את-אהוד בן-גרא בן-הימיני איש אחר יד-ימינו וישלחו בני-ישראל בידו מנחה לעגלון מלך מואב : טז ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות גמד ארכה ויחגר אותה מתחת למדיו על ירך ימינו : יז ויקרב את-המנחה לעגלון מלך מואב ועגלון איש בריא מאד : יח ויהי כאשר כלה להקריב את-המנחה וישלח את-העם נשאי המנחה : יט והוא שב מן-הפסילים אשר את-הגלגל ויאמר דבר-סתר לי אליך המלך ויאמר הס ויצאו מעליו כל-העמדים עליו : כ ואהוד בא אליו והוא-ישב בעלית המקרה אשר-לו לבדו ויאמר אהוד דבר-אלהים לי אליך ויקם מעל הכמא : כא וישלח אהוד את-יד שמאלו ויקח את-החרב מעל ירך ימינו ויתקעה בבטנו : כב ויבא גם-הנצב אחר הלהב ויסגר החלב בעד הלהב כי לא שלף החרב מבטנו ויצא הפרשדנה : כג ויצא אהוד המסדרונה ויסגר דלתות העליה בעדו ונעל : כד והוא יצא ועבדיו באו ויראו והנה דלתות העליה נעלות ויאמרו אך מסיך הוא את-רגליו בחדר המקרה : כה ויחילו עד-בוש והנה איננו פתח דלתות העליה ויקחו את-המפתח ויפתחו והנה אדניהם נפל ארצה מת : כו ואהוד נמלט עד התמהמהם והוא עבר את-הפסילים וימלט השעירתה : כז ויהי בבואו ויתקע בשופר בהר אפרים וירדו עמו בני-ישראל מן-ההר והוא לפניהם : כח ויאמר אלהם רדפו אחרי כי-נתן יהוה את-איביכם את-מואב בידכם וירדו אחריו וילכדו את-מעברות הירדן למואב ולא-נתנו איש לעבר : כט ויכו את-מואב בעת ההיא כעשרת אלפים איש כל-שמן וכל-איש חיל ולא נמלט איש : ל ותכנע מואב ביום ההוא תחת יד ישראל ותשקט הארץ שמונים שנה : לא ואחריו היה שמגר בן-ענת ויך את-פלשתים שש-מאות איש במלמד הבקר וישע גם-הוא את-ישראל :
|