|
עמוד:196
פרק לו א ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני-גלעד בן-מכיר בן-מנשה ממשפחת בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשאים ראשי אבות לבני ישראל : ב ויאמרו את-אדני צוה יהוה לתת אתהארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את-נחלת צלפחד אחינו לבנתיו : ג והיו לאחד מבני שבטי בני-ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המחה אשר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יגרע : ד ואם-יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המחה אשר תהיינה להם ומנחלת מחה אבתינו יגרע נחלתן : ה ויצו משה את-בני ישראל על-פי יהוה לאמר כן מחה בני-יוסף דברים : ו זה הדבר אשר-צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לחוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מחה אביהם תהיינה לנשים : ז ולא-תמב נחלה לבני ישראל ממחה אל-מחה כי איש בנחלת מחה אבתיו ידבקו בני ישראל : ח וכל-בת ירשת נחלה ממחות בני ישראל לאחד ממשפחת מחה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו : ט ולא-תמב נחלה ממחה למחה אחר כיאיש בנחלתו ידבקו מחות בני ישראל : י כאשר צוה יהוה את-משה כן עשו בנות צלפחד : יא ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים : יב ממשפחת השליך עליו כל-כלי בלא צדיה : כג או בכל-אבן אשר-ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא-אויב לו ולא מבקש רעתו : כד ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה : כה והצילו העדה את-הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל-עיר מקלטו אשר-נס שמה וישב בה עד-מות הכהן הגדל אשר-משח אתו בשמן הקדש : כו ואםיצא יצא הרצח את-גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה : כז ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את-הרצח אין לו דם : כח כי בעיר מקלטו ישב עד-מות הכהן הגדל ואחרי-מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל-ארץ אחזתו : כט והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם : ל כל-מכה-נפש לפי עדים ירצח את-הרצח ועד אחד לא-יענה בנפש למות : לא ולא-תקחו כפר לנפש רצח אשר-הוא רשע למות כי-מות יומת : לב ולאתקחו כפר לנוס אל-עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד-מות הכהן : לג ולא-תחניפו אתהארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את-הארץ ולארץ לא-יכפר לדם אשר שפך-בה כיאם בדם שפכו : לד ולא תטמא את-הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל :
|