|
עמוד:189
פרק ל א ויאמר משה אל-בני ישראל ככל אשר-צוה יהוה את-משה : ב וידבר משה אל-ראשי המחות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה : ג איש כי-ידר נדר ליהוה או-השבע שבעה לאסר אמר על-נפשו לא יחל דברו ככל-היצא מפיו יעשה : ד ואשה כי-תדר נדר ליהוה ואסרה אמר בבית אביה בנעריה : ה ושמע אביה את-נדרה ואסרה אשר אסרה עלנפשה והחריש לה אביה וקמו כל-נדריה וכל-אמר אשר-אסרה על-נפשה יקום : ו ואם-הניא אביה אתה ביום שמעו כל-נדריה ואסריה אשר-אסרה על-נפשה לא יקום ויהוה יסלח-לה כי-הניא אביה אתה : ז ואם-היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה עלנפשה : ח ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר-אסרה על-נפשה יקמו : ט ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את-נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על-נפשה ויהוה יסלח-לה : י ונדר אלמנה וגרושה כל אשר-אסרה על-נפשה יקום עליה : יא ואם-בית אישה נדרה או-אסרה אמר על-נפשה בשבעה : יב ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל-נדריה וכל-אמר אשר-אסרה על-נפשה יקום : יג ואםהפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל-מוצא שפתיה לנדריה ולאמר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח-לה : יד כל-נדר וכל-שבעת אמר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו : טו ואם-החרש יחריש לה אישה מיום אל-יום והקים את-כל-נדריה או את-כל-אסריה אשר עליה הקים אתם כי-החרש לה ביום שמעו : טז ואם-הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא אתעונה : יז אלה החקים אשר צוה יהוה את-משה בין איש לאשתו בין-אב לבתו בנעריה בית אביה : ונסכהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפטם : לד ושעיר חחאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה : לה ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל-מלאכת עבדה לא תעשו : לו והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני-שנה שבעה תמימם : לז מנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט : לח ושעיר חחאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה : לט אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם :
|