|
עמוד:143
פרק כ א וידבר יהוה אל-משה לאמר : ב ואל-בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן-הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן : ג ואני אתן את-פני תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט : י וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם : יא לא תגנבו ולא-תכחשו ולא-תשקרו איש בעמיתו : יב ולא-תשבעו בשמי לשקר וחללת את-שם אלהיך אני יהוה : יג לא-תעשק אתרעך ולא תגזל לא-תלין פעלת שכיר אתך עד-בקר : יד לא-תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה : טו לא-תעשו עול במשפט לא-תשא פני-דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך : טז לא-תלך רכיל בעמיך לא תעמד על-דם רעך אני יהוה : יז לא-תשנא את-אחיך בלבבך הוכח תוכיח את-עמיתך ולא-תשא עליו חטא : יח לא-תקם ולא-תחר את-בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה : יט את-חקתי תשמרו בהמתך לאתרביע כלאים שדך לא-תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך : כ ואיש כי-ישכב את-אשה שכבת-זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן-לה בקרת תהיה לא יומתו כי-לא חפשה : כא והביא את-אשמו ליהוה אל-פתח אהל מועד איל אשם : כב וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על-חחאתו אשר חטא ונסלח לו מחחאתו אשר חטא : כג וכי-תבאו אל-הארץ ונטעתם כל-עץ מאכל וערלתם ערלתו את-פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל : כד ובשנה הרביעת יהיה כל-פריו קדש הלולים ליהוה : כה ובשנה החמישת תאכלו את-פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם : כו לא תאכלו על-הדם לא תנחשו ולא תעוננו : כז לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך : כח ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה : כט אל-תחלל אתבתך להזנותה ולא-תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה : ל את-שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה : לא אל-תפנו אל-האבת ואל-הידענים אל-תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם : לב מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה : לג וכי-יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו : לד כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי-גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם : לה לא-תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה : לו מאזני צדק אבני-צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר-הוצאתי אתכם מארץ מצרים : לז ושמרתם את-כל-חקתי ואת-כל-משפטי ועשיתם אתם אני יהוה :
|