עמוד:136
פרק יד א וידבר יהוה אל-משה לאמר : ב זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל-הכהן : ג ויצא הכהן אל-מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע-הצרעת מן-הצרוע : ד וצוה הכהן ולקח למחהר שתי-צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב : ה וצוה הכהן ושחט את-הצפור האחת אל-כלי-חרש על-מים חיים : ו את-הצפר החיה יקח אתה ואת-עץ הארז ואת-שני התולעת ואת-האזב וטבל אותם ואת הצפר החיה בדם הצפר השחטה על המים החיים : ז והזה על המחהר מן-הצרעת שבע פעמים וטהרו ושלח את-הצפר החיה על-פני השדה : ח וכבס המחהר את-בגדיו וגלח את-כל-שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אלהמחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים : ט והיה ביום השביעי יגלח את-כל-שערו אתראשו ואת-זקנו ואת גבת עיניו ואת-כל-שערו יגלח וכבס את-בגדיו ורחץ את-בשרו במים בגבחתו כמראה צרעת עור בשר : מד איש-צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו : מה והצרוע אשר-בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל-שפם יעטה וטמא טמא יקרא : מו כל-ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו : מז והבגד כי-יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים : מח או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל-מלאכת עור : מט והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור אובשתי או-בערב או בכל-כלי-עור נגע צרעת הוא והראה את-הכהן : נ וראה הכהן את-הנגע והסגיר את-הנגע שבעת ימים : נא וראה את-הנגע ביום השביעי כי-פשה הנגע בבגד אובשתי או-בערב או בעור לכל אשר-יעשה העור למלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא : נב ושרף את-הבגד או את-השתי או את-הערב בצמר או בפשתים או את-כל-כלי העור אשריהיה בו הנגע כי-צרעת ממארת הוא באש תשרף : נג ואם יראה הכהן והנה לא-פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל-כלי-עור : נד וצוה הכהן וכבסו את אשר-בו הנגע והסגירו שבעת-ימים שנית : נה וראה הכהן אחרי הכבס את-הנגע והנה לא-הפך הנגע את-עינו והנגע לא-פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו : נו ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו וקרע אתו מן-הבגד או מן-העור או מן-השתי או מןהערב : נז ואם-תראה עוד בבגד או-בשתי או-בערב או בכל-כלי-עור פרחת הוא באש תשרפנו את אשר-בו הנגע : נח והבגד או-השתי או-הערב או-כל-כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס שנית וטהר : נט זאת תורת נגע-צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל-כלי-עור לטהרו או לטמאו :
|