|
עמוד:129
פרק ח א וידבר יהוה אל-משה לאמר : ב קח את-אהרן ואת-בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החחאת ואת שני האילים ואת סל המצות : ג ואת כל-העדה הקהל אל-פתח אהל מועד : ד ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ותקהל העדה אל-פתח אהל מועד : ה ויאמר משה אל-העדה זה הדבר אשר-צוה יהוה לעשות : ו ויקרב משה את-אהרן ואת-בניו וירחץ אתם במים : ז ויתן עליו את-הכתנת ויחגר אתו באבנט וילבש אתו את-המעיל ויתן עליו את-האפד ויחגר אתו בחשב האפד ויאפד לו בו : ח וישם עליו את-החשן ויתן אל-החשן את-האורים ואת-התמים : ט וישם את-המצנפת על-ראשו וישם על-המצנפת אל-מול פניו את ציץ הזהב נזר הקדש כאשר צוה יהוה את-משה : י ויקח משה את-שמן המשחה וימשח את-המשכן ואת-כל-אשר-בו ויקדש אתם : יא ויז ממנו על-המזבח שבע פעמים וימשח אתהמזבח ואת-כל-כליו ואת-הכיר ואת-כנו לקדשם : יב ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אתו לקדשו : יג ויקרב משה את-בני אהרן וילבשם כתנת ויחגר אתם אבנט ויחבש אדם או בבהמה טמאה או בכל-שקץ טמא ואכל מבשר-זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה : כב וידבר יהוה אל-משה לאמר : כג דבר אל-בני ישראל לאמר כלחלב שור וכשב ועז לא תאכלו : כד וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל-מלאכה ואכל לא תאכלהו : כה כי כל-אכל חלב מן-הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה : כו וכל-דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה : כז כל-נפש אשרתאכל כל-דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה : כח וידבר יהוה אל-משה לאמר : כט דבר אלבני ישראל לאמר המקריב את-זבח שלמיו ליהוה יביא את-קרבנו ליהוה מזבח שלמיו : ל ידיו תביאינה את אשי יהוה את-החלב על-החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה : לא והקטיר הכהן את-החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו : לב ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם : לג המקריב את-דם השלמים ואת-החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה : לד כי את-חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני-ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק-עולם מאת בני ישראל : לה זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה : לו אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם : לז זאת התורה לעלה למנחה ולחחאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים : לח אשר צוה יהוה את-משה בהר סיני ביום צותו את-בני ישראל להקריב את-קרבניהם ליהוה במדבר סיני :
|