|
עמוד:123
פרק ב א ונפש כי-תקריב קרבן מנחה ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה : ב והביאה אל-בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו ממלתה ומשמנה על כל-לבנתה והקטיר הכהן את-אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה : ג והנותרת מן-המנחה לאהרן פרק א א ויקרא אל-משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר : ב דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי-יקריב מכם קרבן ליהוה מן-הבהמה מן-הבקר ומן-הצאן תקריבו אתקרבנכם : ג אם-עלה קרבנו מן-הבקר זכר תמים יקריבנו אל-פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה : ד וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו : ה ושחט את-בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את-הדם וזרקו את-הדם על-המזבח סביב אשר-פתח אהל מועד : ו והפשיט את-העלה ונתח אתה לנתחיה : ז ונתנו בני אהרן הכהן אש עלהמזבח וערכו עצים על-האש : ח וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את-הראש ואתהפדר על-העצים אשר על-האש אשר על-המזבח : ט וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את-הכל המזבחה עלה אשה ריח-ניחוח ליהוה : י ואם-מן-הצאן קרבנו מן-הכשבים או מן-העזים לעלה זכר תמים יקריבנו : יא ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את-דמו על-המזבח סביב : יב ונתח אתו לנתחיו ואת-ראשו ואת-פדרו וערך הכהן אתם על-העצים אשר על-האש אשר על-המזבח : יג והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את-הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה : יד ואם מןהעוף עלה קרבנו ליהוה והקריב מן-התרים או מן-בני היונה את-קרבנו : טו והקריבו הכהן אל-המזבח ומלק את-ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח : טז והסיר אתמראתו בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה אל-מקום הדשן : יז ושמע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על-העצים אשר על-האש עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה : ויקרא
|