|
עמוד:28
פרק ד א והאדם ידע את-חוה אשתו ותהר ותלד את-קין ותאמר קניתי איש את-יהוה : ב ותסף ללדת את-אחיו את-הבל ויהי-הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה : ג ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה : ד והבל הביא גם-הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל-הבל ואל-מנחתו : ה ואל-קין ואל-מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו : ו ויאמר יהוה אל-קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך : ז הלוא אם-תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חחאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל-בו : ח ויאמר קין אל-הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל-הבל אחיו ויהרגהו : ט ויאמר יהוה אל-קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי : י ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן-האדמה : יא ועתה ארור אתה מן-האדמה אשר פצתה את-פיה לקחת את-דמי אחיך מידך : יב כי תעבד את-האדמה לא-תסף תת-כחה לך נע ונד תהיה בארץ : יג ויאמר קין אל-יהוה גדול עוני מנשוא : יד הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אמתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל-מצאי יהרגני : טו ויאמר לו יהוה לכן כל-הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות-אתו כל-מצאו : טז ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ-נוד קדמת-עדן : יז וידע קין את-אשתו ותהר ותלד את-חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך : יח ויולד לחנוך את-עירד ועירד ילד את-מחויאל ומחייאל ילד את-מתושאל ומתושאל ילד את-למך : יט ויקח-לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה : כ ותלד עדה את-יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה : כא ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל-תפש כנור ועוגב : כב וצלה גם-הוא ילדה את-תובל קין לטש כל-חרש נחשת וברזל ואחות תובל-קין נעמה : כג ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי : כד כי שבעתים יקם-קין ולמך שבעים ושבעה : כה וידע אדם עוד את-אשתו ותלד בן ותקרא את-שמו שת כי שת-לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין : כו ולשת גם-הוא ילד-בן ויקרא את-שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה : האדמה אשר לקח משם : כד ויגרש את-האדם וישכן מקדם לגן-עדן את-הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את-דרך עץ החיים :
|