תרגמה אבירמה גולן 1 הדב אדוארד , המכר לחבריו בשם ויני הפו , או בקצור פו , טיל לו יום אחד ביער , והמהם בגאוה . ממש באותו בקר , כשעמד מול המראה ועשה תרגילים לחזוק השרירים , המציא לעצמו המהום קטן - טרה-לה-לה , טרה-לה-לה - כשנמתח למעלה גבוה ככל יכלתו ואחר כך - טרה-לה-לה , 5 טרה-לה - אוי , הצילו ! - לה , כשנסה לגעת בכפות הרגלים . אח י ארוחת הבקר חזר עליו שוב ושוב , עד שלמד את כלו בעל פה , ועכשו המהם אותו מהתחלה ועד הסוף , כמו שצריך . וכך זה נשמע : טרה-לה-לה , טרה-לה-לה , טרה-לה-לה , טרה-לה-לה , 10 רום-טום-טידל-אום-טום . טידל-אידל , טידל-אידל , טידל-אידל , טידל-אידל , רום-טום-טום-טידל-אום . כך המהם לעצמו , והלך לו בדרך שמח וטוב לב , ובזמן שהלך , חשב 15 מה עושים כל האחרים , ואיך בכלל ההרגשה להיות אחר , ופתאם הגיע לתלולית של חול , ובתוך התלולית היה חר גדול .
אל הספר