עבדו : עטרה אופק וריבה בן-נר סוף-סוף הגיע הרשלה לעיר הגדולה אומן בשעה מאחרת בלילה . נכנס אל פנדק אחד ובקש , כי יתנו לו סעדת ערב ומקום ללון . אבל הפנדקית ראתה כי הרשלה בא ברגל והבינה שאין לו כסף לשלם , ולכן אמרה כי האורחים כבר אכלו את הכל ולא נשאר לה עוד שום דבר לאכל . הוריד הרשלה את ראשו בעצב . פתאום קפץ ממקומו והתחיל מתהלך בחדר הנה והנה , כשהוא מדבר אל עצמו : " אם כן - אעשה מה שעשה אבא שלי " ! קרא . הביטה הפנדקית בחרדה על תנועותיו המשנות , ואילו הרשלה , שראה איזה רשם עשו דבריו על האשה , נגש אל השלחן ודפק עליו באגרופו בכח : " כן , כן " ! קרא , "אין לי בררה , אני מכרח לעשות בדיוק מה שעשה אבא שלי " !! נבהלה האשה מאוד והחלה לחקר אותו , מה הוא מתכונן לעשות כמו אביו . וכאשר לא רצה בשום אפן לגלות לה את הסוד - הסכימה לבסוף לתת לו סעדה נאה , בתנאי שאחר כך יספר לה מה היה אביו עושה במקרה כזה . אכל הרשלה ושתה - עד שהשביע את נפשו . אחר כך קם ואמר לאשה , שחכתה לדבריו בכליון עינים : " אבא שלי , כשלא היה לו מה לאכל לארוחת הערב - היה פשוט הולך לישן רעב " . השביע את נפשו - נעשה שבע בכליון עינים - בחסר ...
אל הספר