בדוגמאות שבסעיף הקודם , התשובה לשאלה האם שני מאורעות מסוימים הם בלתי תלויים התקבלה בעזרת חישוב הסתברויות מסוימות ובדיקה אם הן מקיימות שוויונות מסוימים . בין שימושיו של המושג אי-תלות נפוץ דווקא התהליך ההפוך : שיקולים מסוימים מביאים אותנו למסקנה שיש להניח B-1 A- \ y בלתי תלויים , ובעקבות הנחה זו נדע שההסתברות של המשותף היא מכפלת ההסתברויות של . B- ; A איזה סוג של שיקולים יביא אותנו להניח אי-תלות של שני מאורעות ? בתחילת הסעיף הקודם אמרנו B-w אינו תלוי A-n אם המידע "קרה '' A אינו משפיע על הסתברותו של . B למשל , בכיתה ש- 1 / 3 מתלמידיה בנים ו- 2 / 3 בנות , מגרילים נציג לאירוע כלשהו . בהנחה שלכל תלמידי הכיתה יש אותה הסתברות לעלות בהגרלה , ההסתברות של המאורע "נבחר בן" ( מאורע שנקרא לו ( A היא . 1 / 3 נניח עתה שמחצית הכיתה גילם מעל . 16 אם נערוך הגרלה נוספת , ההסתברות של המאורע " בהגרלה השנייה נבחר מישהו שגילו מעל " 16 ( שיסומן ( B היא . 1 / 2 אילו ידענו שבהגרלה הראשונה נבחר בן , האם הייתה הסתברותו של B משתנה ? אין ספק שגם לאור המידע "בהגרלה הראשונה נבחר בן , " ההגרלה השנייה עדיין מקנה הסתברות...
אל הספר