לתורת ההסתברות שתי פנים . מצד אחד , היא עוסקת בתופעות שקורות במציאות ; אך מנגד היא תורה מתמטית , וככזאת - היא בנויה על אקסיומות שמהן נגזרים משפטיה . בדוגמאות שניתחנו עד כה לא הייתה הגדרה אחידה של הסתברות , אך מצאנו מספר תכונות משותפות לכל ההגדרות . את התכונות האלה נגדיר באקסיומות של תורת ההסתברות . בספר זה נעסוק במרחבי הסתברות שהם קבוצות סופיות . ( נעסוק גם בדוגמאות שלכאורה עוסקות במרחב תוצאות אינסופי , אך לענייננו הוא סופי , למשל אוסף הגבהים האפשריים של בני אדם בס"מ , נניח , {\| 100 <\< 250 } שהוא בעצם מרחב סופי לכל עניין מעשי , כי המדידה היא בדרגת דיוק סופית - למשל ספרה אחת אחרי הנקודה - ואז קבוצת הערכים האפשריים היא סופית ( . הסימון המקובל בתחום ההסתברות הוא זה שכבר השתמשנו בו בדוגמאות : תוצאות מסומנות באותיות לטיניות קטנות , מרחב התוצאות מסומן " ) / 2-כ אומגה ;( " הקבוצות החלקיות של / 2 נקראות "מאורעות , " והן מסומנות באותיות לטיניות גדולות או בפירוט של איבריהן בין סוגריים מסולסלים . נגדיר אפוא ו פונקציה P המתאימה לכל מאורע A מספר ממשי P ( A ) תיקרא פונקציית הסתברות אם היא מקיימת א...
אל הספר