האפשרות לתאר מאורעות כקבוצות ( של תוצאות ) מביאה לכך , שהפעולות שניתן לעשות בקבוצות , כגון איחוד וחיתוך , יש להן משמעות גם בתורת ההסתברות , שם הן מופיעות כפעולות על מאורעות . נחזור כאן בקצרה על הגדרותיהן של הפעולות הבסיסיות , ונציג את משמעויותיהן כשהן פועלות על מאורעות . א . האיחוד של שני המאורעות , B- ? A המסומן , AuB הוא המאורע המכיל גם את התוצאות שהן איברי המאורע A וגם את התוצאות שהן איברי המאורע B לדוגמה , איחודם של המאורעות B = { 1 , 2 } 1 A { = 2 , 4 , 6 } הוא המאורע . AuB = { 1 , 2 , 4 , 6 } כדי לקבל תיאור מילולי של איחוד שני המאורעות , B-1 A יש להוסיף את המילה "או" בין התיאור המאפיין את התוצאות ב ^ לבין התיאור של איברי . B למשל , בניסוי שתוצאותיו האפשריות הן , { 1 , 2 , ... , 10 } אם A = { 2 , 4 , 6 , 8 , 10 } היא קבוצת המספרים שמתחלקים , 2-ב 13 = { 3 , 6 , 9 } -ו היא קבוצת המספרים שמתחלקים , 3-ב אז איחודם הוא הקבוצה , { 2 , 3 , 4 , 6 , 8 , 9 , 10 } שניתן לתארה כקבוצת המספרים שמתחלקים 2-ב או . 3-ב כאן כדאי לשוב ולהזכיר שהשימוש המתמטי בקשר "או" שונה מהשימוש היומיומי המקובל ) איב...
אל הספר