קראו את הקטע מספרו של אסף ענברי "הביתה : " לסיה לומד לגדל חצילים . השיבה לארץ בכלל , ולעבודת האדמה בפרט , לא הייתה פשוטה , אך הייתה מלאה בשמחה שנבעה מתחושת נצחון הרוח . אסף ענברי , מתאר את תהליך ההכשרה של הקבוצה שהקימה את קיבוץ אפיקים : " דמייני אותי עומדת בתעלה עמוקה " , כתבה קלרה באוהלה שעל שפת הביצה לאמה שבקייב , " נועצת את האת בקרקעית , דורכת עליו , שולפת אותו עמוס בבוץ . מה אגיד לך – עבודות פשוטות הן לא כל כך פשוטות ] ... [ אני מביטה בקנאה בחבר המוצלח שלפני : אצלו עפות הקוביות , הוא תפס את העסק . אני – חצי מהבוץ נופל לי על הראש . כדי לא לפגר אני אוספת בוץ בידיים וזורקת אותו ככה , בחופנים , ולעזאזל עם האת . בקיצור , אמא , הילדה שלך מלוכלכת ומאושרת . ואכן , כל יום עבודה היה יום השתלמות בחריש , בזריעה , בזיבול , בהשקיה , בקטיף , בקציר . החברים למדו מהו מחזור העונות של כל ירק , פרי , דגן , קטנית . הם למדו שישנם סוגים שונים של אדמה , מחלחלים יותר ומחלחלים פחות , ולמדו להבדיל בין חרקים מועילים למזיקים . עם הזמן למדו גם לדבר פחות בזמן העבודה . לסיה ההיסטוריון הצבאי , האסטרטג , מייסד תנוע...  אל הספר
עמותת חינוך ישראלי ע"ר