עזיבת המולדת מלווה בקושי גדול . הספרות העברית מלאה בתיאורי געגועים לציון , לצד תיאורי געגועים למולדת הישנה . אחד השירים הידועים ביותר , הוא שירה של לאה גולדברג "אורן . " אורן / לאה גולדברג כאן   לא   אשמע   את   קול   הקוקיה   . כאן   לא   יחבש   העץ   מצנפת   שלג   , אבל   בצל   הארנים   האלה   כל   ילדותי   שקמה   לתחיה   . צלצול   המחטים :   היה   היה   אקרא   מולדת   למרחב-השלג   , לקרח   ירקרק   כובל   הפלג   , ללשון   השיר   בארץ   נכריה . אולי   רק   צפרי-מסע   יודעות   - כשהן   תלויות   בין   ארץ   ושמים     - את   זה   הכאב   של   שתי   המולדות   . אתכם   אני   נשתלתי   פעמים   , אתכם   אני   צמחתי ,   ארנים , ושרשי   בשני   נופים   שונים . מתוך : לאה גולדברג , שירים , ב , ספרית פועלים : הקיבוץ הארצי השומר הצעיר , , 1973 עמ' . 143  אל הספר
עמותת חינוך ישראלי ע"ר