מאז אמצע המאה 20-ה גברה הניידות של בני האדם ברוב חלקי העולם , וגם כיווני ההגירה הפכו למגוונים יותר . יש הבדלים ניכרים בין חלקי העולם השונים , וגם בין המדינות השונות , בכיווני ההגירה הפנימית . כיווני ההגירה הפנימית במדינות המפותחות ראינו כי מאז אמצע המאה העשרים הואטה מאוד ההגירה מן הכפר אל העיר במרבית המדינות המפותחות , אבל אין זה אומר שתושבי המדינות המפותחות אינם מהגרים בהגירה פנימית . להפך : ברוב המדינות המפותחות הניידות גבוהה , ותושביהן של מדינות אלה מרבים להגר ממקום למקום בתוך תחומי מדינתם . כיום כיווני ההגירה הפנימית מושפעים מהצרכים השונים של קבוצות האוכלוסייה השונות , ומהצרכים המשתנים שיש לאנשים בתקופות שונות במהלך חייהם . הגירה מן הערים הגדולות לפרוורים - בין זרמי ההגירה הפנימית במדינות המפותחות בימינו בולטת ההגירה מן הערים הגדולות לפרוורים , ליישובים עירוניים חדשים או ליישובים בעלי אופי כפרי . גורמי הדחיפה העיקריים להגירה זאת , הם : מחירן הגבוה של הדירות במרכזי הערים ; צפיפות המגורים הגבוהה בערים ; העומס הרב בתחבורה ; ומטרדים סביבתיים , כמו רעש וזיהום האוויר . ומהם גורמי המשיכה ...
אל הספר