במשך דורות רבים נהגו יהודים להתפלל מתוך סידור התפילה שבו מכונסים מחשבותיו של העם , תקוותיו ואמונותיו , ייסוריו ושמחותיו . אך עבור מי שלא ידעו קרוא וכתוב , עלול היה הסידור דווקא ליצור מחסום לתפילתם . הסיפור החסידי שלפניכם מתאר כיצד מתפללים ללא הסידור : פעם אחת במוצאי יום הכיפורים בעוד הכל אפופים עדיין בקדושת יום הכיפורים , ציווה הבעל שם טוב ( הבעש"ט ) על שמשו לרתום את הסוסים ולצאת מייד לדרך . תלמידיו של הבעל שם טוב , רגילים היו למסעותיו המסתוריים של רבם ולא התפלאו על הנסיעה בשעה מוזרה שכזו . דרך ארוכה עשו הסוסים עד שהגיעו אל כפר נידח שהיה מחוז חפצם . להפתעת תלמידיו , הורה הבעל שם טוב לעגלון לנסוע אל בית המרזח שבכפר . כשקרבו אל בית המרזח , יצא לקראתם בעל הבית , יהודי כפרי פשוט , שהביט בחרדה בחבורה המכובדת שבאה לביקור . למראה עיניו החודרות של הרבי המתבוננות בו , פרץ לפתע הכפרי בבכי . רבי , " חטאתי ! חשבתי שאיש לא ידע , אבל הנה אתה ידעת " ! הבעל שם טוב הביט באיש ברוך ואמר : "ספר לנו מה מעיק עליך . " " יהודי פשוט אני , " התחיל היהודי לומר בקול נשבר , " ומתפרנס ממזיגת יין שכר לתושבי הכפר הגו...  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן