עמוד 70 הדוברת בשיר היא ילדה קטנה , שלובשת סינר ומשחקת בבובות . שלא כמו בדני גיבור - את שמה איננו יודעים . היא מספרת את סיפורה מתוך מצוקה , לאחר מפח הנפש שנגרם לה : מיכאל , שאיננו יודעים עליו דבר , הבטיח לבוא , אך לא הגיע . תוך כדי התוודות על תחושת העלבון הקשה השיר פורס רצף של מעשים " ) שמלה לבשתי יפה מאוד / לישון השכבתי את כל הבובות ( " ורגשות שחוותה הקטנה : הציפייה הטעונה לקראת בואו של מיכאל " ) חיכיתי , חיכיתי / בכיתי , בכיתי , ( " ההתרגשות , הדאגה , וכאב הלב מפני שמיכאל לא בא , והיא גם לא יודעת מה קרה לו ולמה לא קיים את הבטחתו " ) והוא הבטיח פעמיים / שיבוא אחר הצהריים . ( " היא מגיבה לעלבון : " מחר אצא לי אל הגן / אשב ואבכה לי כל הזמן . " השיר נגמר כמו שהתחיל , בעובדה הכואבת שאיננה משתנה ובחזרה על שמו : "הוא לא בא / הוא לא בא / מיכאל . " לפני הקריאה הציגו את השיר בשמו . הוסיפו שהשם "מיכאל" חוזר בכל בית בשיר . בקשו מהתלמידים להרהר במשך כמה שניות ולשער : למה חוזרים על שם כלשהו בשיר ? אולי זה שמו של מישהו שפוחדים ממנו ? אולי מישהו אהוב במיוחד ? אולי חבר טוב ? אין צורך לקיים שיחה , די ...
אל הספר