/ נפתלי הרץ אימבר עמוד 35 את ההמנון של מדינת ישראל חיבר , על פי רוב הדעות של היסטוריונים וחוקרי התנועה הציונית , נפתלי הרץ אימבר , כנראה בשנות השמונים של המאה ה- . 19 הלחן נכתב בידי שמואל כהן , איש ראשון לציון , בהשפעת נעימה עממית המופיעה כנושא מוזיקלי בסימפוניה " מולדאבה" מאת המלחין הצ'כי בדז'יך סמטנה ובהשפעת שירי עם של יהדות ספרד . " התקווה" היה תחילה המנונה של התנועה הציונית , הושר בטקס הכרזת המדינה והפך להמנון של מדינת ישראל . כשחוקרים את ההיסטוריה של השיר מגלים גרסאות שונות , שברובן יותר משני בתים . רק שניים התקבלו כהמנון . שפת הטקסט איננה פשוטה . ביטויים כמו " בלבב פנימה , " " נפש הומייה , " " לפאתי מזרח קדימה" עין צופייה" וכו' הם צירופים שקשה להסבירם גם מילונית וגם רעיונית , והם טעונים תרבותיתהיסטורית . ראוי ללמד את התלמידים את ההמנון – מילים ולחן , כדי שיוכלו לסגל לעצמם את שירת ההמנון באירועים ההולמים . כדאי ללמד את המילה " ציון" כשם נוסף לארץ ישראל , ואת ההקשר של " תקוותנו" לחזון הגאולה ולשאיפתנו לשוב לארץ אבותינו לאחר אלפיים שנות גלות . השורה " עוד לא אבדה תקוותנו" היא מעין מ...
אל הספר