/ יהונתן גפן עמוד 18 שירי החורף שנכתבו בעשורים שסביב קום המדינה עסקו בעיקר בפן התועלתני של החורף - הגשם , המים לשדות ולצמחים וערכם מנקודת מבט לאומית-חקלאית-התיישבותית . הסגנון של רבים משירים אלה היה חגיגי עד כדי דרמטיות . " ברקים ורעמים , " לעומתם , נוגע בגילויים של החורף שהם חסרי חשיבות לאומית אבל משמעותיים מאוד לילדים : הקולות והצלילים שנשמעים בליל חורף . בשיר שישה בתים , ארבעה מהם שווים באורכם - כל אחד בן 4 שורות ; שני הבתים האחרים , אף שיש בהם יחד 8 שורות , מתחלקים אחרת : 7 שורות בבית הרביעי , שורה אחת בבית החמישי . החריזה בבתים בני 4 השורות סדירה , אבל בבית בן 7 השורות היא כמעט נעלמת , והבית כולו נשמע כמונולוג טיעוני בסגנון דיבורי ולא שירי . השורה הבודדת היא הבית השמיני - סוג של " פאנץ' ליין , " שורת "עוקץ" המעלה חיוך : "לעתים רחוקות אתה פוגש רעם נחמד . " הבית הראשון והאחרון זהים , ומביעים עמדה ילדית בלתי צפויה : " ברקים ורעמים / בליל חרף קר / לא נשמעים תמיד / אותו דבר . " דברים הנשמעים מפיו של דובר ילד , השוכב במיטתו בלילה , עד לשרשרת הברקים והרעמים , קובע עמדה אישית ומודה במידה ...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית