רקע עיוני נהוג לאפ >> ן קבלים על פי סוג החומר הדיאלקטרי המצוי בהם . החומרים הדיאלקטריים השכיחים בקבלים הם : אוויר , נציץ ( מיקה , ( חומרים פולימריים ( כגון פוליאסטר , ( נייר , וחומרים קדמיים ( כלומר , חומרים המופקים מעפרות שעו בדו בטמפרטורות גבוהות מאוד . ( בקבלים אלקטרוליטי ים , הדיאלקטרן נוצר כאשר מופעל מתח חשמלי ב > ן שתי אלקטרודות מתכתיות שביניהן חומר אלקטרוליטי ( כלומר , חומר המוליך חשמל כתוצאה מהתפרקותו ליונים חיוביים ושליליים . ( בסעיף 13 . 10-3 בכרך א של "תורת החשמל" מתואר המבנה של כמה קבלים אופייניים . בטבלה 14-1 מסוכמים המאפיינים החשובים ביותר של קבלים לפי סוג החומר הדיאלקטרי בהם . תחומי הקיבול , מתח הפריצה והסבולת ( הדיוק ) תלויים , נוסף לחומר הדיאלקטרי , גם במבנה הקבל , בגיאומטריה שלו ובחומרים שונים הנוספים למתכת ולדיאלקטרן . משום כך מובאים בטבלה 14-1 רק גבולות כלליים של תחומים אלה . נוסף לתחום הקיבול , למתח הפריצה ולסבולת , נהוג לאפיין קבלים על-פי רגישותם לשינויים בטמפרטורה . השינוי היחסי בקיבול כתוצאה משינוי טמפרטורה של , 1 ° 0 נמדד בחלקים למיליון ( שקק . ( לדוגמה , מקדם ...
אל הספר