| סיפור אסתר גולדמינץ כבר תשע שנים אני עובדת עם בלה באותו החדר . אנחנו עובדות במשרד גדול . בלה מגיעה לעבודה בשבע בבוקר ועובדת בלי הפסקה עד ארבע אחר הצהריים . בארבע היא קמה , לוקחת את התיק , אומרת שלום ויורדת לאוטובוס שלוקח אותה הביתה . 5 אנחנו עובדות יחד כל כך הרבה שנים , אבל אני לא יודעת הרבה על החיים שלה . אני מכירה-לא מכירה אותה . אני יודעת שהיא לא נולדה בישראל . אני יודעת שהיא הגיעה לארץ עם ילד או ילדה . אני לא יודעת אם יש לה עוד ילדים . אני גם לא יודעת מה שם בעלה ואיפה הוא עובד . 10 יום אחד , באמצע הבוקר , בלה קמה מהשולחן בלי לומר מילה , והלכה לחדר המנהל . אחרי חצי שעה היא חזרה לשולחן בעיניים אדומות . " בלה , מה קרה - “? שאלתי . " שום דבר" - היא אמרה . אחרי רגע היא המשיכה לדבר  אל הספר
נטע-מטח