ראובן : שלום , אני ראובן . שמעתי שמצאתם טלית . דבורה : כן , ראובן . יש פה טלית ואנחנו לא יודעים של מי היא . ראובן : זאת בטח הטלית שלי . דבורה : רגע ... גם שמעון פה . גם הוא מחפש את הטלית שלו . שמעון : כן . גם אני מחפש את הטלית שלי . דבורה : ראובן , אתה יכול לתאר את הטלית שלך ? ראובן : כן , בטח . הטלית שלי לבנה . שמעון : אז מה !? גם הטלית שלי לבנה . ראובן : על הטלית שלי יש שני פסים כחולים בכל צד . שמעון : אז מה !? גם על הטלית שלי יש שני פסים כחולים בכל צד . אחד למעלה ואחד למטה . דבורה : ראובן , יש משהו מיוחד בטלית שלך ? ראובן : כן , בטח . על הטלית שלי יש המילה "ירושלים . " שמעון : אז מה !? גם על הטלית שלי יש המילה "ירושלים . " ראובן : על הטלית שלי יש ארבעה מגיני דויד בכל צד . שמעון : גם על הטלית שלי יש ארבעה מגיני דויד בכל צד . דבורה : הינה הטלית . ראובן , זאת הטלית שלך ? ראובן : בטח , זאת הטלית שלי . שמעון : לא נכון . זאת לא הטלית שלו . זאת הטלית שלי ! דבורה : אהה ... כל אחד אומר : "הטלית הזאת שלי " ! לפי המשנה - - - . 1 קראו את הסוגיה מן המשנה , ואמרו למי דבורה צריכה לתת את הטלית לפי ...  אל הספר
נטע-מטח