ע' הלל היה היו-יו חתולים : אחד חתול שחר כזפת ו › שני לבן כסיד . אמר החתול השחר כזפת : “ אני יפה הכי הכי " ! השיב הלבן כסיד : “ אני פי כפל כפול כפלים " ! נעלב החתול השחר כזפת , נעלב כנגדו הלבן כסיד , סמרו עורם זה גם זה , זקרו זנבם זה מול זה , שחר כזפת , לבן כסיד לא דברו עוד זה עם זה . נמשך הברגז יום יומים , כי עקשנים היו השנים . עוד יום חלף , גם ליל עבר עד שנמאס קצת הדבר . הרהר החתול השחר כזפת : אולי באמת הלבן כסיד אולי באמת הכי הכי ? ו › אלו הלבן כסיד חשב : אולי השחר באמת כפלים ? מה עשה השחר כזפת ? קפץ לתוך חבית של סיד .
אל הספר