/ לאה נאור על ראש הברוש שבחצר שמחה והמלה , שם כל הצפורים בעיר הקימו מקהלה . העפרונית הסולנית נקתה את הגרון , שלבה כנף , זקפה מקור וגם פצחה ברון . ציף ציף , שריק שרק בול בול בול בול ביל בל לה לה לה ... וכל מי ששמע אמר , אח , איזו מקהלה . פתאם הפסיק את השירה פשוש אחד זעיר , אם אין מלים ואין תוים הוא לא מוכן לשיר . אנחנו לא רוצים מלים , רגזו הבלבולים , אנחנו , גם ללא מלים , נורא מתבלבלים . הסנוניות כתבו תוים על חוט ועל גדרות , תכי אחד למד אותן מלים נהדרות .
אל הספר