המגמה של חיבור ספרי הלכה נמשכה בימיו של הרי"ף ( עמ' , ( 82 תלמידו של רבנו חננאל . בספר שנקרא הלכות אלפאסי ונכתב בארמית אסף הרי"ף את ההלכות כפי שהן מופיעות בתלמוד אבל בלא הדיון התלמודי . הרי"ף כלל בספרו גם דברי אגדה – שאפשר ללמוד מהם דינים , מנהגים או מוסר – וכן הביא גרסאות שונות למילים . עוד בחייו של הרי"ף נפוץ הספר בצפון אפריקה ובספרד , ומאוחר יותר בכל תפוצות ישראל . השמטת המחלוקות התלמודיות מאפיינת גם את משנה תורה , ספרו של הרמב"ם ( עמ' . ( 82 החידוש המרכזי בספר , שנכתב בעברית , היה סידור ההלכות לא לפי סדר הופעתן בתלמוד אלא לפי נושאים . את הנושאים ערך הרמב"ם בארבעה עשר ספרים – כל ספר מחולק לפרקים , וכל פרק לסעיפים . בשל החלוקה הזאת נקרא הספר גם בשם הי"ד החזקה ( המספר ארבע עשרה באותיות – י"ד . ( חידושים נוספים בספר " משנה תורה" היו שהוא כלל את כל ההלכות , גם הלכות לעתיד לבוא , כגון הלכות קורבנות . הספר " משנה תורה" עורר ביקורת . מתנגדיו של הרמב"ם טענו כי הבאת המחלוקות וריבוי הדעות מאפשרת לפוסק להכריע את הדין לעתים דווקא מתוך הסתמכות על דעת יחיד ; כמו כן הם טענו שהשמטת המחלוקות נוגדת א...
אל הספר