פרשנות התלמוד באשכנז החלה רק בימיו של הרגמ"ה ( עמ' . ( 100 חוקרים מניחים שהפירוש של הרגמ"ה , שנדפס בכמה מסכתות , הוא למעשה אוסף פירושים שנכתבו בישיבת מגנצא , שבראשה עמד הרגמ"ה , ומכונים פירושי מגנצא . הפירושים המיוחסים לרגמ"ה הגיעו לידינו דרך פירוש רש"י לתלמוד . הפירוש של רש"י לתלמוד מלווה את הלומד צעד אחר צעד בהבנת הסוגיה והוא ממעט בהבאת קושיות ותירוצים . רש"י נצמד לגבולות הסוגיה ורק לעתים רחוקות הוא מקשה על הסוגיה שדן בה ממקום אחר . בפירושו הוא מקפיד על הלשון , הסגנון והעריכה ונמנע מחזרות . פירוש רש"י לתלמוד נהיה עד מהרה לחלק בלתי נפרד מלימוד התלמוד . עם הופעת הדפוס במאה החמש עשרה צורף פירוש רש"י לכל מהדורות הש"ס : במרכז העמוד מופיע הטקסט התלמודי ובחלק הפנימי של העמוד הפירוש של רש"י . כללי הפסיקה – כללים לפסיקת הלכה שנוסחו בתקופה שאחרי חתימת התלמוד . אחד הכללים , "הלכה , "כבתראי היה שיש לפסוק את ההלכה לפי דעת החכמים האחרונים . על פי כלל זה , במקרה של חילוקי דעות יש לפסוק הלכה על פי חכמי הדור שחיו עד דורם של אביי ורבא , כלומר עד אמצע המאה הרביעית , אבל מאז ואילך יש לפסוק כדעת החכמים ה...
אל הספר