ראשיתה של פרשנות התלמוד בתקופת הגאונים ( עמ' , ( 78 אך רק פירושים מעטים ממנה הגיעו לידינו . פירושי הגאונים לא היו פירוש רצוף לכל התלמוד אלא פירוש של מילים , סוגיות או מסכתות , והם היו פירושים קצרים . ראשיתה של פרשנות שיטתית לתלמוד מיוחסת לרבנו חננאל בן חושיאל 965 ) , ( 1056–בערך שהיה אחד מראשי הישיבה בעיר קירואן ושימש גם אב בית הדין בעיר . הפירוש שכתב רבנו חננאל הוא מעין תמצית של הסוגיה בתוספת הסבר של המקומות הקשים להבנה . לפעמים הוא רק העתיק את הסוגיה כדי לקבוע את הנוסח הנכון שלה . רבנו חננאל הקפיד על כתיבה פשוטה ובהירה ועל נוסח מדויק , ולשם כך אף השתמש בכתבי יד של התלמוד שהיו לפניו . נוסף על כך הוא ריכז והשלים את כללי הפסיקה שהיו מקובלים בתקופות קודמות והראה כיצד יש לפסוק הלכה מן התלמוד . הפירוש של רבנו חננאל פתח תקופה חדשה בלימוד התלמוד מבחינה זו שהוא אפשר לימוד עצמאי של יחידים גם במקומות שהיו רחוקים מהמרכז הבבלי , והוא התקבל גם במרכזי התורה באשכנז .
אל הספר