הפרשן הראשון למקרא באירופה הנוצרית היה רבי שלמה יצחקי , רש"י , ( 1105–1040 ) מנהיג הקהילות בצפון צרפת . רש"י נודע בכינוי פרשנדתא – מפרש הדת ; הוא כתב פירוש שהקיף את רוב המקרא ואולי את כולו , ופירושו כנראה היה הספר הראשון שנדפס בעברית . ( 1475 ) בין החוקרים יש חילוקי דעות אם רש"י כתב את פירושו רק מתוך רצון לפתור את הקושי הלשוני שהפסוק מעורר או שהייתה לו גם מגמה חינוכית . החוקרים הסבורים כי לרש"י הייתה מגמה חינוכית מביאים דוגמאות ממדרשי חז"ל ששילב בפירושו וכן אמירות שנועדו לחזק את היהודים באמונתם . לדוגמה , הפירוש של רש"י לפסוק " הולך דודי למישרים" ( שירהשירים ז , י : ( " זהירה אני להשיב לכם שאעמוד . "באמונתי בתחילת פירושו לכל אחד מחמשת חומשי תורה הדגיש רש"י את שבחם של ישראל , גילויי חיבתו של ה' אליהם כנגד הטענה של הנוצרים שהבחירה עברה אליהם . בפרשנות המקרא בצפון צרפת המשיך רבי שמואל בן מאיר , הרשב"ם 1085 ) , ( 1174–בערך נכדו של רש"י וגם תלמידו . הרשב"ם העיד על עצמו כי בפירושו קיים פולמוס עם הנצרות . כנגד טענת הנוצרים שהגלות הייתה תוצאה של דחיית הבשורה הנוצרית , הרשב"ם הדגיש כי הגלות היי...
אל הספר