האימהות הייתה התפקיד המרכזי של האישה בימי הביניים , ולידת ילדים וגידולם מילאו מקום כה מרכזי שעקרות הייתה עילה לגירושים . עם זאת , הפוסקים בימי הביניים קבעו שגם במקרה של עקרות אסור לגרש אישה בעל כורחה או לשאת אישה שנייה בלא הסכמתה . חשיבות הילודה התבטאה גם בכך שנשים רבות שימשו מיילדות . המיילדת סייעה ליולדת הן במהלך הלידה והן לאחר מכן בטיפול בתינוק ובהחלמה מהלידה . האם , ולא מינקת מקצועית , היא שבדרך כלל היניקה את התינוקות וטיפלה בילדים . עד גיל חמש או שש בילו הילדים את מרבית זמנם בבית , וגם כשיצאו מתחומיו הם לוו בהוריהם . הילדים נלוו לאימהות בצאתן לקניות בשווקים ולאבות בבית הכנסת . בכמה מכתבים מהגניזה הקהירית ( עמ' ( 78 האבות מבקשים שילדיהם לא ישחקו ברחובות אלא ילמדו תורה .
אל הספר