סמכות על-קהילתית הייתה גם לחכם שהוכר בהיותו גדול הדור – תואר שביטא גדולה בתורה ומנהיגות ציבורית . גדול הדור תיקן תקנות בנושאים שהוא ראה צורך לחזק , כגון המשפחה , ואליו פנו במקרים שפרצו סכסוכים בין קהילות או כאשר בני הקהילה חשו שההנהגה עשתה עוול . מבחינה זו לגדול הדור היה תפקיד של בית דין לערעורים שכוחו לבטל את ההחלטות של הנהגת הקהילה . במאות העשירית והאחת עשרה נחשב רבנו גרשום מאור הגולה , הרגמ"ה ( עמ' , ( 100 לגדול הדור באשכנז . אל הרגמ"ה הגיעו שאלות בנושאים של איסור והיתר , מנהגים ומועדים , דיני ממונות ויחסים בין יהודים לגויים . אחד הנושאים שנשאל עליהם הרגמ"ה היה ההלוואה בריבית – לעתים נוצרו עסקאות מורכבות שבהן יהודי תיווך בהשגת הלוואה לגוי ולשם כך הוא לווה כספים מיהודי אחר . הרגמ"ה התיר את פעולת התיווך כל עוד הקפידו על כך שלא תעבור ריבית מיהודי ליהודי . בשל גדולתו בתורה יוחסו לרגמ"ה תקנות בחיי הציבור והפרט , אך מספרן של התקנות ונוסחן המקורי אינו ברור . ייתכן גם שהתקנות תוקנו בבית הדין במגנצא שבראשו עמד או בהתכנסויות של מנהיגי הקהילות שיזם . תקנת הנדוניה – התקנה דנה במצב שאישה נפטרה ב...
אל הספר