סביב בית הכנסת בקהילות אשכנז ולעתים בתוך המבנה שלו היו גם מוסדות אחרים , ובראשם מוסדות חינוך , ולא אחת הם נקראו בשם זהה – שול ( מלשון . ( school מטרת החינוך הייתה כפולה : קיום מצוות לימוד תורה ; והכשרת הילד להיות שותף פעיל בבית הכנסת , ולשם כך עליו לקרוא בתורה ולהתפלל עם הציבור . התפיסה הייתה שיהודי שמקיים מצוות מחזק את הקהילה ומזכה אותה , ולכן חינוכו הוא באחריות הקהילה . הקהילה ראתה בדאגה לחינוך את אחד מתפקידיה ( עמ' , ( 90 ומוסדות החינוך לילדים מגיל שלוש ועד שלוש עשרה היו תחת פיקוחה ובמימונה . אחזקת המוסדות הייתה עול כספי כבד , וכל קהילה קבעה תקנות משלה בנושא : היו קהילות שבהן מימון שכר המלמדים היה מוטל על הקהל כולו , ולא רק על הורי התלמידים ; קהילות אחרות התירו שימוש בכספים שנתרמו לעילוי נשמת הנפטרים לצורך חינוך ; דרך מימון נוספת הייתה השכרת המבנה ששימש מקום לימוד ושימוש בכספי השכירות למימון חינוכם של ילדים עניים או יתומים . בקהילות קטנות בדרך כלל היה מלמד אחד והלימוד היה משותף לבני גילים שונים . בקהילות גדולות היו מלמדים אחדים שהתחרו ביניהם , והיו ביניהם דרגות שונות : מלמד תינוקות ...
אל הספר