בצד ההמרות בכפייה היו יהודים שהמירו את דתם מרצון , הן בארצות הנצרות והן בארצות האסלאם . רוב היהודים שבחרו להתאסלם עשו זאת מתוך תקווה לקידום מהיר או להקלה במיסוי ; אבל היו גם שהתאסלמו מתוך שכנוע דתי – רובם אנשים שהיו מקורבים לחצר הח'ליפים ובאו במגע עם התרבות המוסלמית . אחד היהודים שהמירו את דתם היה יהודי מבגדד בשם יעקב אבן כלס , ( 991–930 ) שעלה לגדולה תחת שלטון הפאטימים . השליט כאפור אמר לו כי אילו היה מוסלמי היה מתמנה לווזיר , ואכן לאחר שהתאסלם ( בשנת ( 967 התמנה למשרה גבוהה יותר . בקרב המומרים היו גם תלמידי חכמים – לדוגמה ניקולס דונין , שלפני התנצרותו היה תלמידו של רבי יחיאל מפריז ואחריה ייצג את הצד הנוצרי בוויכוח פריז ( עמ' . ( 65 מומרים מרצון היו גם בקרב מנהיגי קהילות ובנים של תלמידי חכמים . כנראה בנו של רבנו גרשום מאור הגולה התנצר בעקבות רדיפות במגנצא . 1012-ב לעתים תחילתה של ההמרה הייתה מאונס וסופה מרצון – לדוגמה רבי שלמה הלוי , ( 1435–1350 ) שהיה רבה של העיר בורגוס שבספרד והמיר את דתו במהלך גזרות קנ"א ( עמ' ( 67 ולאחר ההמרה היה לבישוף של עירו . המומרים חיו בצד החברה היהודית – לפ...
אל הספר