נוסף לניסיונות מצד הנוצרים והמוסלמים להביא להמרת דת באמצעות שכנוע היו תקופות שבהן אולצו היהודים להמיר את דתם בכפייה , ולא – למות . רבים המירו את דתם או הוטבלו בכוח – לדוגמה בקהילות רגנסבורג וטרייר שבאשכנז ; אבל לדעת חוקרים התגובה הרווחת בתקופת מסעות הצלב הייתה מוות על קידוש השם . המושג " קידוש השם" איננו חדש בהיסטוריה היהודית , אבל בתקופת מסעות הצלב הוא קיבל משמעות חדשה . מתגובה של יחידים המוכנים להיהרג ביד האויב נהפך קידוש השם בתקופה זו לתופעה המונית שבה היהודים הרגו את עצמם , והורים את ילדיהם , לעתים עוד לפני שתפסו אותם הנוצרים . יש חוקרים שהטילו ספק במהימנות התיאורים על הריגת הילדים , אך גם הם מסכימים שמבחינת היהודים האפשרות שהם או ילדיהם יחיו כנוצרים הייתה נוראה ממוות . יש מקורות המעידים שהיהודים אף בירכו על השחיטה כמו שמברכים על המצוות , והיו שהשוו את המוות על קידוש השם להקרבת קורבנות בבית המקדש . בעיניהם המוות על קידוש השם היה ביטוי לאמונה שלמה . בארצות האסלאם תגובתם של יהודים שעמדו בפני הבררה בין אסלאם למוות הייתה שונה . לדוגמה , בתקופת שלטונם של המווחידון היו יהודים , ובהם משפח...
אל הספר