על אף קשרים כלכליים , חברתיים ותרבותיים בין היהודים לסביבתם ההבדלים ביניהם היו בולטים לעין . בארצות הנצרות התגוררו היהודים בדרך כלל בשכונה יהודית , או יהודית ברובה . ההבחנה בין קבוצות חברתיות בימי הביניים הייתה דבר מקובל וחברי גילדות מקצועיות ואומנים נטו לשבת ברחובות משלהם . ההפרדה במגורים ביטאה החמרה במעמדם של היהודים רק כשנכפתה עליהם מטעם השלטונות – לדוגמה בספרד במאה החמש עשרה ( עמ' . ( 69 גם לבוש וסימן מזהה לא היו בימי הביניים תופעה ייחודית ליהודים : לאבירים , לנזירים ולחברי גילדות היו בגדים משלהם או סימן מיוחד – וכך גם ליהודים . ואולם , ללבוש היהודי נוספה משמעות של השפלה , ובתקופות מסוימות הוא סיכן את חייהם משום שהוא אפשר לזהותם בקלות ולפגוע בהם . להבחנה בלבוש בארצות הנצרות היו צורות מגוונות : באנגליה היה סימן על הבגד בצורת לוחות הברית ; בצרפת פיסת בד עגולה שחצייה אדום וחצייה לבן הייתה תפורה על הבגד העליון ; ובאזורים אחדים באיטליה היה טלאי עגול , על פי רוב צהוב ; במרכז אירופה ובפולין חבשו היהודים מרצונם כובע מחודד או שכמייה – רק במאה החמש עשרה התקבלו חוקים שחייבו את היהודים לחבוש א...
אל הספר