היהודים קיימו קשרים כלכליים עם החברה שחיו בתוכה , ולעתים קרובות נוצרו שותפויות עסקיות בין בעלי מלאכה שעסקו באותו ענף . בארצות האסלאם צורת השותפות הנפוצה ביותר הייתה העסקה , שבה צד אחד סיפק את ההון והצד האחר את הסחורות . במכתבים שנמצאו בגניזה הקהירית נזכרים בעלי מקצוע יהודים ומוסלמים שניהלו במשותף חנויות ובתי מלאכה . החל במאה השתים עשרה הקשרים הכלכליים בארצות הנצרות התקיימו בעיקר סביב הלוואת כספים בריבית ( עמ' . ( 62 בתחילה נטו הפוסקים להתיר את העיסוק בהלוואת כספים בריבית רק לתלמידי חכמים , כדי שיוכלו להתפרנס , אך ככל שנדחקו היהודים מהמסחר התירו לכל אדם להתפרנס מהלוואות . קשרים כלכליים התקיימו גם בניהול משק הבית , ושאלות הלכתיות רבות התעוררו על רקע שיתופם של נוצרים באפיית לחם ואפילו באפיית מצות . במיוחד התעוררו שאלות בעניין ייצור יין ומסחר בו – היין שימש בימי הביניים חלק מן התזונה היום-יומית . הפוסקים באשכנז לא ביטלו את האיסור של יין נסך ( עמ' ( 84 אבל הם הכירו בעובדה שהנוצרים בימיהם לא מנסכים יין כחלק מהפולחן הדתי , ורש"י התיר לקבל מגוי יין כפירעון חוב , כך שעל ידי מכירת היין ייפרע החו...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית