המעמד המרכזי שהיה ללימוד התורה בחברה היהודית בא לידי ביטוי בשיתופם של תלמידי חכמים בהנהגת הקהילות . באשכנז בתקופה שקדמה למסעות הצלב עמדו תלמידי חכמים בראש הקהילות , והם שייצגו את היהודים לפני השלטונות . תלמידי החכמים היו צאצאי משפחות מיוחסות שנמנו עם מייסדי הקהילות ( עמ' . ( 58 העובדה שהנהגת הקהילות ניתנה להם מלמדת על הערך הרב שיוחס ללימוד התורה . בבבל תלמידי החכמים היו רק אחת מהקבוצות המנהיגות , בצד ראש הגולה והגאונים , ובצד הבנקאים והסוחרים העשירים , שהיו גם הם תלמידי חכמים ( עמ' ;( 110 ובספרד המוסלמית עלו לגדולה חצרנים , שהיו בהם תלמידי חכמים בעצמם או שהם תמכו בתלמידי חכמים ( עמ' . ( 83 בכל הקהילות , הן בארצות הנצרות והן בארצות האסלאם , נהנו תלמידי חכמים מיוקרה רבה . ואולם , למרות מעמדם המרכזי בהנהגה הם לא נהנו מזכויות-יתר אלא שילמו מסים כשאר בני הקהילה . יוקרתם של החכמים וסמכותם חרגו מגבולות הקהילה המקומית . הגאונים בבבל והחכמים באשכנז השיבו לשאלות שהופנו אליהם מקהילות ומיחידים מרחבי העולם היהודי ותיקנו תקנות לדורם ולדורות שאחריהם .
אל הספר