בקרב המהגרים לצפון אפריקה ולספרד היו גם תלמידי חכמים , והם הקימו מרכזי תורה במקומות שהגיעו אליהם . אחד הסיפורים הקשורים בייסודם של המרכזים החדשים הוא על ארבעת השבויים - ארבעה תלמידי חכמים , שיצאו כנראה מאיטליה : הספינה נטרפה בים והם נשבו , וכעבור זמן נפדו על ידי הקהילות היהודיות . על שלושה מהחכמים מסופר שהקימו ישיבות בקירואן , בקורדובה ובמצרים , ואליהן נהרו תלמידים מרחבי האימפריה המוסלמית , ושמו של החכם הרביעי אינו ידוע . לדעת חוקרים אין לקבל סיפור זה כפשוטו – שכן בצפון אפריקה ובספרד היו ישיבות עוד לפני הגעתם של השבויים , וכן משום שהאישים המוזכרים בסיפור לא חיו באותה התקופה ; אך גם הם מסכימים כי הסיפור משקף את התהליך של צמיחת מרכזים חדשים . אחד החכמים בסיפור על ארבעת השבויים היה רבי חושיאל בן אלחנן , שחי בסוף המאה העשירית ותחילת המאה האחת עשרה . הוא עמד בראש בית המדרש בקירואן ונודע בפיתוח שיטות לימוד חדשות שהתבססו על התלמוד הירושלמי ועל מדרשי ההלכה כמקור לקביעת הלכה . בנו רבנו חננאל היה הראשון שכתב פירוש שיטתי לתלמוד הבבלי .
אל הספר