במשך כשבע מאות שנה , מהמאה השביעית ועד המאה הארבע עשרה , חיו בשלטון האסלאם כתשעים אחוז מיהודי העולם . עובדה זו הקלה על יכולתם לעבור ממקום למקום , לנהל קשרי מסחר ולקיים קשרים בין הקהילות היהודיות . עד המאה האחת עשרה כל היהודים שבתחומי האימפריה המוסלמית היו כפופים למוסדות הנהגה מרכזית : שניים בבבל – ראש הגולה והישיבות סורא ופומבדיתא ; והשלישי בארץ ישראל – ישיבת גאון יעקב , שנקראה כך על פי הפסוק " יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה" ( תהילים מז , ה . ( בעיני היהודים ראש הגולה נחשב לממשיך של ההנהגה מבית דוד והוא זכה לכבוד מלכים . דמותו ביטאה עושר וכבוד , ולבושו ומרכבתו היו דומים לשל הנכבדים המוסלמים . גם הח'ליפים התייחסו אל ראש הגולה בכבוד , והוא הוזמן לחצרם לדון בענייני היהודים . בהנחה שהמעמד המשפטי של היהודים והנוצרים באימפריה המוסלמית היה זהה , אפשר ללמוד על תפקידיו של ראש הגולה ועל סמכויותיו מתוך כתב מינוי שנתן אחד הח'ליפים לראש העדה הנוצרית . לפי מסמך זה ראש העדה הדתית מפקח על החיים הדתיים של בני עדתו ועל סדרי המשפט העצמי ואחראי לגביית המסים שהוטלו עליהם ; הוא מנהל של ההקדש –...
אל הספר