התפיסה שהיהודים הם אנשי הספר הייתה משותפת לאסלאם הסוני ולאסלאם השיעי ( עמ' . ( 30 עם זאת , לשיעה היו עמדות ייחודיות ביחס ליהודים . לדוגמה , את הפסוק בקוראן " אכן המשתפים ] לאל הם [ טמאים" ( סורה , 9 פסוק ( 28 פירשו חכמי דת סונים כבסיס לאסור על יהודים ונוצרים להיכנס למסגדים , בשל היותם " משתפים" – מי שאמונתו איננה מונותאיסטית טהורה . לעומת זאת , חכמי דת שיעים החמירו , ופירשו את הפסוק כהוראה להתרחק מהיהודים גם בחיי היום-יום , משום שהם טמאים . חכמי דת שיעים אסרו לאכול ממאכליהם של היהודים או לשאת את בנותיהם לנשים , אף שהקוראן התיר זאת . יש גם שאסרו כל מגע פיזי עם היהודים ודרשו לשטוף ידיים אחרי לחיצת יד עם יהודי ; והיו שאסרו על היהודים לצאת לרחוב בימי גשם , שמא יותזו על המוסלמים טיפות מים שנגעו ביהודים . עם זאת , היו גם עמדות מתונות יותר בקרב חכמי דת שיעים . בהגות השיעית רווחה הבחנה המופיעה כבר בקוראן בין בני ישראל שבמקרא ובין היהודים בחצי האי ערב בתקופתו של מוחמד : היחס כלפי בני ישראל היה בדרך כלל חיובי ; ואילו כלפי היהודים בחצי האי ערב , שדחו את בשורתו של מוחמד , היחס היה שלילי .  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית