המעמד המשפטי של היהודים בארצות הנצרות הושפע מהעקרונות הדתיים וגם ממעמדם המשפטי באימפריה הרומית . היהודים נחשבו לאזרחי האימפריה והותר להם לקיים את מצוות דתם , אבל חוקי האימפריה הדגישו את נחיתותם . מעמדם כאזרחים נשמר גם לאחר התפוררות האימפריה הרומית , ובדרך כלל היה זהה לאופן שבו הוגדר מעמדם מבחינה דתית : קיום בהשפלה . המעמד המשפטי של היהודים הושפע גם מהתבססות השיטה הפאודלית במערב אירופה ובמרכזה ( עמ' . ( 13 היהודים בארצות הנוצריות לא היו חלק מהשיטה הזאת : הם לא הורשו להחזיק בקרקע , שכן היא הוענקה בדרך כלל בתמורה לשירות צבאי , אך עליהם נאסר לשרת בצבא ; נוסף על כך , טקס הפאודום , שבו העניק הסניור אדמות או רכוש לווסאל שלו , היה מלווה בשבועה נוצרית , שהם לא יכלו להישבע . רק באזורים מסוימים , במיוחד בדרום צרפת , הותר להם להחזיק קרקע בלא תלות בשליט פאודלי . בערים נמנעה מהיהודים האפשרות להיות חברים בגילדה – אגודה של בעלי מלאכה או של סוחרים שהתירה רק למי שהיה חבר בה לעבוד באותו מקצוע . ההצטרפות לגילדה הייתה מלווה בשבועה נוצרית , ולכל גילדה היה קדוש נוצרי , שנחשב למגן על חברי הגילדה . לכל גילדה ה...
אל הספר