הח'ליפים העבאסים העבירו את בירת האימפריה מדמשק לבגדד – עיר חדשה שהם הקימו בשנת . 762 בגדד הייתה נקודת מפתח מבחינת הקשר בין חלקי האימפריה , ומקומה סימל את יעד ההתפשטות החדש של האימפריה המוסלמית – המזרח , ובמיוחד פרס . הח'ליפים העבאסים חיקו את דפוסי השלטון הפרסיים ושילבו את המתאסלמים החדשים , במיוחד את הפרסים , במערכות השלטון . עם זאת , עד המאה התשיעית נותרו תפקידי הממשל הבכירים בידי הערבים , והערבית נותרה שפת הממשל והתרבות היחידה . רק בימי הח'ליף העבאסי אל-מאמון ( שלט בשנים ( 833–813 איבדו הערבים את מעמד הבכורה במנהל ובצבא . מאותה התקופה זכו המוואלי בתפקידי מפתח ועמדות כוח , ומעמדם השתפר לבלי הכר . במהלך המאה העשירית הלך ונחלש שלטונם של העבאסים . שושלות מוסלמיות מקומיות השתלטו על אזורים באימפריה והקימו מדינות עצמאיות : הפאטימים , שבטים שיעים , כבשו את מצרים בשנת 969 ושלטו בצפון אפריקה , בסיציליה , במצרים ובסוריה עד שהובסו במאה השתים עשרה בידי צלאח א-דין ( עמ' ;( 37 הבוויהים , שבטים שמוצאם באזור הים הכספי שלטו באזור שבו שוכנות בימינו אירן ועירק . בשנת 945 הם כבשו את בגדד והיו לשליטים בפו...
אל הספר