האסלאם מייחס חשיבות לאמונה הדתית יותר מאשר למוצא , וכל המאמינים באסלאם נחשבים לקהילה אחת . למרות זאת , במאה הראשונה להתפשטות האסלאם מעמדם של המוסלמים ממוצא ערבי היה גבוה ממעמדם של בני עמים אחרים שהתאסלמו . אפילו נוצרים ממוצא ערבי היו במעמד גבוה ממעמדם של מתאסלמים שלא היו ערבים במוצאם . המתאסלמים הלא-ערבים היו במעמד מוואלי – אנשים שנהנו מחסות השבט הערבי שהם נספחו אליו . היו בהם שבויי מלחמה שנאלצו לקבל את האסלאם כתנאי לשחרורם , אבל היו גם שהתאסלמו מרצון . המוואלי לא שולבו בפקידות ובממשל ולא בתפקידי שיפוט , והיחס אליהם היה משפיל . אפלייתם של המואלי נמשכה בתקופת שלטונם של הח'ליפים האומיים , ( 750–661 ) שהדגישו את האופי הערבי של האימפריה . ההתמרמרות בקרב המוואלי גברה והם הצטרפו להתנגדות של השיעים לשושלת האומיית ולמרד שבעקבותיו עלתה לשלטון שושלת בית עבאס ( עמ' . ( 30
אל הספר