בתחומי האימפריה המוסלמית חיו בני דתות שונות , ועד המאה העשירית למעלה ממחצית התושבים באימפריה היו לא מוסלמים . כל עוד הם לא פגעו ברגשות המוסלמים הותר להם לשמור על דתם , אבל היו חוקים שהפלו אותם לרעה . הלא-מוסלמים היו חייבים במסים מיוחדים שביטאו את ההכרה בשלטון האסלאם : מס גולגולת , ג'זיה ; ומס קרקע , , 'ראג'ח בשיעור גבוה בהרבה משיעור המס ששילמו מוסלמים בעלי קרקעות . מי שהתאסלם היה פטור מתשלום הג'זיה , 'ראג'והח אבל כמו כל מוסלמי בעל קרקע הוא היה חייב בתשלום מס הצדקה , הזכאת . בדרך כלל נמנעו הח'ליפים מלכפות את האסלאם . לפי הקוראן אין לכפות את האסלאם על שום אדם , ואין על השליט חובה להפיץ את הדת המוסלמית בקרב נתיניו . הח'ליפים הושפעו גם מהשיקול הכלכלי – שלא להפסיד את ההכנסות מהמסים ששילמו הלא-מוסלמים , שהיו גבוהות מההכנסות מהמסים ששילמו המוסלמים . השיקול הכלכלי היה כה משמעותי עד שהיו מקרים שבהם אנשים שנטשו את הקרקע בשל עול המסים הוחזרו לכפרים ואף נאסר עליהם להתאסלם . פתרון אחר היה להטיל מס על הקרקע בין שהבעלים מוסלמי ובין שהוא לא-מוסלמי . בקרב הלא-מוסלמים היה ליהודים ולנוצרים מעמד מיוחד בזכ...
אל הספר