בין המאה האחת עשרה למאה השלוש עשרה התנהלו מלחמות ממושכות בין נוצרים למוסלמים והן ידועות בשם מסעות הצלב . ראשיתם של המסעות בפנייה של קיסר האימפריה הביזנטית אל האפיפיור אורבנוס השני כדי שיעזור לו להציל את ממלכתו . שבטים תורכיים שהתאסלמו ונקראו סלג'וקים כבשו 1073-ב כמעט את כל השטחים באסיה הקטנה ( היום אזור בתורכיה ) שהאימפריה הביזנטית שלטה בהם ואיימו על הבירה קונסטנטינופול . הם כבשו גם את ירושלים , ולטענת הנוצרים הערימו קשיים על עולי רגל נוצרים שביקשו לפקוד את המקומות הקדושים לנצרות . בוועידת כנסייה שהתכנסה 1095-ב בקלרמון שבצרפת קרא האפיפיור לאבירים - לוחמים מבני מעמד האצולה – להציל את ירושלים ואת קונסטנטינופול מידי המוסלמים . בנאום המיוחס לאפיפיור הוא הדגיש את החשיבות המיוחדת שיש לירושלים במסורת הנוצרית ואת הסכנה לקברו של ישו ולמקומות הקדושים לנצרות . המסע נחשב למלחמת קודש , ולמשתתפים הובטח גמול חומרי – שלל שיילקח מהאויב ; וגמול רוחני – כפרה על חטאיהם . האימפריה הביזנטית – בסוף המאה הרביעית התפצלה האימפריה הרומית לאימפריה רומית מערבית ובירתה רומא ולאימפריה רומית מזרחית , שנקראה גם האימפר...
אל הספר