כפי שראינו , שיבושי שידור גורמים לשגיאות בהעברת המידע : תחנת המקור שולחת מידע מסוים ותחנת היעד מקבלת מידע שונה . ביישומים רבים מייחסים חשיבות רבה מאוד להעברה אמינה של המידע , לכן שגיאות הן בלתי נסבלות . למשל , במערכת בנקאית , שבה מעבירים בתקשורת מספרים המייצגים סכומי כסף , שגיאה בסיבית אחת - כמו סיבית הסימן ביתרה של חשבון בנק - עלולה להיות הרת אסון . משום כך , מערכות תקשורת נדרשות בדרך-כלל להבטיח אמינות . ' כדי להתגבר על שגיאות , צריך קודם-כל לגלותן . כאשר תחנת יעד מגלה שגיאה , היא יכולה לנסות להתגבר עליה באחת משתי דרכים : . 1 לדרוש מתחנת המקור לשדר את המידע שוב . . 2 לתקן את השגיאה בכוחות עצמה . פרוטוקול שמיועד להבטיח אמינות חייב לכלול מנגנון של גילוי שגיאות והתגברות עליהן . גילוי שגיאות היא טכניקה בסיסית שיכולה להיות מיושמת בשכבות שונות של מערכת התקשורת . לרוב מיישמים טכניקות של גילוי שגיאות בשכבת הערוץ כחלק מהבטחת אמינות מצומת לצומת או בשכבת התובלה כחלק מהבטחת אמינות מקצה-לקצה . כפי שנראה , גילוי שגיאות כרוך בתקורה ולכן , כאשר לתווך התקשורת יש שיעור שגיאות נמוך , אפשר לוותר על גילוי...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית