פרוטוקול UDP מספק , כזכור , שירות לא-אמין ולא מקושר . פרט לריבוב ופילוג ולבדיקת שגיאות , UDP אינו מוסיף כלום על השירותים של . IP נדגיש שבדיקת שגיאות אין פירושה בקרת שגיאות , UDP יכול לגלות שמקטע שהוא מקבל מכיל שגיאה , אך כל מה שהוא עושה בקשר לכך זה לדווח לשכבת היישום על השגיאה . שכבת היישום צריכה להחליט באיזה אופן להתגבר על הבעיה , כלומר בקרת השגיאות היא בידי שכבת היישום ולא נעשית על-ידי . UDP UDP מקבל הודעות מתהליך היישום , מחלק אותן למקטעים , מוסיף לכל מקטע מספרי מפתח של המקור והיעד לצורך שירות הריבוב / פילוג , מוסיף עוד שדה אורך ושדה לגילוי שגיאות ( ראו איור 3 . 4 בהמשך , ( ומעביר את המקטע לשכבת הרשת . שכבת הרשת מכניסה את המקטע לתוך מברק-ק 1 ומנסה להעביר את המברק למחשב היעד . אם המברק מגיע , שכבת הרשת במחשב היעד מחלצת את המקטע שבתוכו ומעבירה אותו ? -ל טס . UDP מבצע בדיקת שגיאות ומשתמש בשדה של מספר מפתח היעד , כדי להעביר את תוכן המקטע לתהליך היישום הנכון . יש לשים לב לשתי נקודות : גם כאשר קסס מגלה שאירעה שגיאה , הוא אינו מנסה להתגבר עליה . לכל היותר הוא מדווח על כך לתהליך היישום . בא...
אל הספר