משקלו של גוף אינו שווה בהכרח לכוח הכובד שמקורו בכדור הארץ . לדוגמה , משקלו של אסטרונאוט בלוויין המקיף את הארץ הוא אפס ( האסטרונאוט "חסר ; "משקל הוא מרחף בחלל הלוויין , ואם הוא "יעמוד " על מאזני קפיץ - המחניים יראו אפס . ( אולם , בלוויין המקיף את הארץ בגובה אופייני של כ- 250 ק " מ , כוח הכובד שהארץ מפעילה על אסטרונאוט , קטן רק בכ- 10 ° / 0 מגודלו על פני הארץ . מדוע המשקל במקרה הנדון שווה לאפס למרות שכוח הכובד שונה משמעותית מאפס . על עניינים אלה נרחיב בכרך ב , ובספר "מערכות ייחוס - מגלילאו גליליי עד תאוריית המפץ . "הגדול לעת עתה נסתפק בקביעה זו . - כאשר גוף נמצא במנוחה ביחס לארץ - משקלו שווה בקירוב רב לכוח הכובד שמקורו בארץ הפועל עליו ( השוני הזעיר בין גדלי הכוחות נובע מסיבוב הארץ על צירה . ( בפרקים ג ו-ד מניח את תנועת הארץ סביב צירה , וכאשר יהיה נתון כי משקלו של גוף הוא למשל , 5 N אז בלי לציין זאת במפורש , נבין כי מדובר במשקל שנמדד כאשר הגוף היה במנוחה ביחס לכדור הארץ , וגם שכוח הכובד שהארץ מפעילה על הגוף שווה ל- . 5 N לכן נסרטט את וקטור כוח הכובד הפועל על הגוף ונציין שגודלו . 5 N  אל הספר
מכון ויצמן למדע. המחלקה להוראת המדעים

ישראל. משרד החינוך